‫Tal's Blog‬

‫יוגה החייכנית מחפשת בית‬

‫טל נברו‬ — Wed, 02 May 2012 14:07:14 +0000

יוגה מחייכת

לדבר המעלף הזו קוראים יוגה. כשמה כן היא, כלבה רגועה, מהממת, מתוקה. בת 8 חודשים.
כל היום היא מחייכת וכל מה שהיא צריכה זה חיוך בחזרה ויד מלטפת. אולי טיול בחוץ פה ושם. זהו.
אם מישהו יאמץ את יוגה המדהימה, הוא יזכה בחברת נפש אמיתית.
**ואם אינכם יכולים לאמץ – לייק ושיתוף יעזרו ליוגה, ואגב – לרבים כמוה, למצוא בית חם.**

אם אתם מתקשרים לצער בעלי חיים (מספר: 1599-50-2005, 03-5136500 או אימייל: info@spca.co.il ) תאמרו שהיא כלבה אשר מספרה: 277-98 5.
כן, יש עוד מספרים רבים כמוה. יותר מדי מהם עדיין יושבים שם במקום להיות בבית
שתפו ותירמו למאמץ למענם.
תודה בנביחות מיוגה ) עם חיוך

‫סגירת מעגלים – המסע שלי בארה"ב – 2012 – Tal Navarro in U.S.A‬

‫טל נברו‬ — Fri, 27 Apr 2012 21:56:59 +0000

אמרו לי שאני לא יכולה לעשות כל מה שמתחשק לי.

אז אמרו… אז מה?

Click here to view the embedded video.

Born to be wild, Florida

נורמות חברתיות.

אף פעם לא התחברתי אליהן מבמיוחד.
החוקים האלה שהמצאנו לעצמינו כדי לנסות לסדר לנו את המסגרת למה שנקרא, החיים שלנו.

תיכון, צבא, לימודים, עבודה, ילדים, פנסיה.

אחרי 9 שנים בחו"ל ואחרי שנתיים בארץ, החלטתי לנסוע למסע סגירת מעגלים בארה"ב.

פגישה מרגשת

מעגל ראשון נסגר כבר בטיסה מהארץ לשם.

במטוס פגשתי את יעל, אותה פרסרית אשר לפני כשנתיים היתה זו שתמכה בי באותה טיסה ארורה בה גיליתי על מותה של אמי במקריות, דרך הודעת אימייל.

באותה טיסה, 12 שעות לפני שנחתתי מבולבלת ובוכיה ישר ללוויה של אמא, טיפלה בי יעל במסירות, מנסה להקל על כאב הבשורה ועל הדרך הארוכה שחיכתה לי לפני שאוכל להתייחד עם משפחתי שוב.

היום שנתיים וחצי כמעט אחרי המקרה, התחבקנו שוב בהתרגשות על המטוס.

כשמתבוננים מלמעלה, הכל נראה קטן. הכי טוב להסתכל בגובה העיניים. NYC

החופש הכלכלי כבסיס לחופש הנפשי

ההורים שלנו גדלו על עבודה קשה. כמה שאתה עובד יותר קשה, מזיע ומתאמץ – אתה עושה יותר כסף.
אחד הדברים שהבנתי במהלך חיי הוא שאין זה נכון בהכרח.

לא חייבים עבודת כפיים כדי להרוויח כסף. כן צריך לייצר ערך לאחרים וכן – ליצור הכנסות פאסיביות.

כיצד?

השקעה בנדל"ן, לדוגמא. אחד הדברים שגיליתי בשנה האחרונה זה את עולם הנדל"ן. עכשיו תגידו – אני? נדל"ן? מה הקשר?
אז זהו.

שזה ה-כ-י קשור. כי השקעה בנכס – עם תשואה – מייצרת הכנסה פאסיבית.
והכנסה פאסיבית – נותנת לי את החופש הכלכלי שלי.

ומאז שגיליתי והשקעתי – אני הרבה יותר רגועה וחופשיה.
ומאז אני מוצאת את עצמי משתפת אנשים קרובים, משפחה וחברים טובים שלי גם לעשות את הצעד ולרכוש בחו"ל דירות. כי האמת? שווה כל גרוש.
מחירים ברצפה והתשואה מדהימה.
ממליצה בחום.
ובכלל אשמח לייעץ ולסייע למי ששוקל השקעה כספית מניבה
(מוזמנים לשאול אותי מה שבא לכם בלינק הזה)

השראה על מדרכות

נסיעה לארץ אחרת תמיד פותחת את הראש. השפה הזרה, הנופים האחרים, התרבות השונה והאנשים החדשים שפוגשים בדרך, מעצימים את המודעות ונותנים עוד מצבור של השראה להמשך הדרך.

בין לבין כמה פגישות עסקיות, מצאתי את עצמי מטיילת באותם רחובות בהם גדלתי, אותה שדרה בה ביליתי זמן רב בעשייה והגשמה לפני שנים רבות.

דילגתי בקלילות, כחצי מרחפת בין השדרות גבוהות הבניינים, סנטרל פארק הירוק והמלבלב, נהניתי מהשמש המלטפת שוזרת קרני אור בשערי ומפשירה מעט את עטיפות הקור והנוקשות הקלה שעטפה אותי בישראל, בין לחץ העבודה למסלול החיים התובעני לא מעט בה אני צועדת.

מכוניות עפות? רק בניו יורק ...!! LOL

נוסטלגיות

היום, ארבע שנים אחרי שארזתי אותם באי בקאריביים, אי שם בחיים הקודמים שלי, התגלו בפני בניו ג'רזי, בביתו של חבר טוב, חמש קופסאות.

חמש קופסאות שפעם ארזתי ושלחתי לארה"ב.

חמש קופסאות עם אוצרות… ספרים איכותיים בשפות שונות שקראתי בעת מסעותי בעולם, יומני מסע בהם רשמתי ותיעדתי מגיל התיכון הצעיר את כל העובר עלי ברמת התחושות והאירועים. שירים וקטעי כתיבה ארוכים אשר כתבתי לפני שנים רבות, העלו בי זכרונות של לילות לבנים, עם עט, מחברת וכוס יין.
המון ציורים, גם פרי ידי וגם שקיבלתי, תמונות ילדותי מסודרים באלבומים קטנים ופתקים ומכתבים שאספתי מחברים, אהובים ומשפחה שנים על גבי שנים.

האמת? הרבה יותר טוב מלשבת מול פסיכולוג…

על הג'יפ של מוסקו, חבר טוב NJ

לקחת פסק זמן? למי יש זמן לזה?

לכולם יש. כי פסק זמן זו לא פריבילגיה. זו חובה.

בין לבין פגישות עסקיות, היה לי שבוע וחצי של קסם, סגירת מעגלים והתרגשות.
אני יכולה לומר לכם משהו אחד בוודאות
אין יותר טוב מלקחת לעצמך זמן לנוח, לחשוב ולהוציא את עצמך מחוץ לחיים שלך לזמן מה, כדי להתבונן בהם ולעשות חשבון נפש עם עצמך.

לא משנה כמה פסיכולוגים ינסו לנתח אותך, לא משנה כמה חברים ייעצו לך, לא משנה כמה פעמים תגיד לעצמך במהלך יום עבודה – אני חייב לעבוד פחות, אני חייב לעשות שינוי…

זה לא יקרה אם לא תקח צעד.
וצעד ראשון – זה לנוח ולתכנן את הצעד הבא.

לעצור הכל, להתבונן על עצמך מהצד – ואז, רק אז – לעשות החלטות.

כי בסופו של דבר – אנחנו אלו שנבין את עצמינו הכי טוב.

שלכם,

טל

Union Square, my love

כמה שיותר צבעים יותר טוב

The Magic of Central Park, Manhattan, New York

Union Sqarue again

‫אבא שלי הכי בעולם‬

‫טל נברו‬ — Sat, 21 Apr 2012 22:26:19 +0000

אם היו שואלים אותי בילדותי, "מה עושה אבא שלך"? הייתי בודאי עונה: "אבא הוא חייל. "

כי אז, בילדותי, אבא היה הולך המון למילואים. אני זוכרת את הטלפון מצלצל, אמא ואבא מתלחששים בסלון ויום למחרת – אבא כבר לא בבית.
במילואים.

בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון ואנחנו חזרנו מארה"ב ארצה.
כשחזרנו לארץ, ואני תינוקת בת פחות משנה, עוד לא הספיק לדרוך על אדמת מולדת, אבא גויס ונילקח ללבנון למלחמה.

במשך חודש לא ראינו אותו.

אבא שלי הכי בעולם...

כשהגיע הביתה, כך סיפרו לי הורי, הוא היה מלוכלך ועטור זקן בן חודש.
הוא מיד ניגש לחבק אותי – אז ללא אחיותי עדיין, ואני נתקפתי בהלה למראה האיש הזה שעט עלי ופרצתי בבכי.

אמא תמיד אמרה שהכי מתאים לאבא זה המדים עם הדרגות. ואני תמיד התרגשתי כשאבא לבש את המדים האלה, כי ידעתי שהוא שוב הולך ושוב אני אתגעגע אליו ואחכה שיחזור.

אני זוכרת אותו לבוש מדים, גדול כזה עם חיוך ענק מניף אותי הפצפונת ואת אחיותי, מחבק ומתרגש כמונו ואז עוזב את הבית לזמן שתמיד נראה לי ארוך מדי.

היום אני נזכרת בחיוך בימים ההם ומשוטטת מדי פעם בין התמונות והסיפורים של אבא מן הצבא לאורך השנים.

כשברקע מתנגנים שירים עצובים ועם ישראל מבכה את מתיו, אני אומרת תודה לאל אשר שמר לי על אבא שלי בכל המלחמות הארורות.

בזכותו, ובזכות רבים מחבריו, אני ישראלית גאה שחיה במדינתי בתחושת ניצחון וגאווה.

תודה לך, אבא.

וגם לכל אותם חיילים אשר חרפו נפשם בשביל שכולנו נוכל לקשקש בפייסבוק ולחיות בשלווה במדינתינו הקטנה.

חג עצמאות שמח לכולם!

‫פסח בלי אמא‬

‫טל נברו‬ — Sat, 07 Apr 2012 08:23:57 +0000

אף פעם לא באמת התחברתי לפסח.

כל הטקס הזה של קריאת ההגדה, אכילת מצות יבשות, הימנעות ממטעמים משובחים למשך שבוע, חיפוש אפיקומן שמאז גיל 12 לא עמד בראש מעייני, כל הסיפור הזה לא ממש מרגש אותי.

אבל בכל זאת, במשך שנות חיי בחו"ל דאגתי כמעט כל שנה להיות בארץ עם המשפחה שלי בחג הזה.אחרי הכל – פסח היה הזדמנות נפלאה לראות את כולם במקום אחד וכשאתה חי בגולה, הריחוק מהמשפחה ממש לא קל ולא מפספסים הזדמנות להתאסף יחד.

דווקא לפני שנתיים פספסתי את פסח. אותו פסח אחרון שבו אמא עוד היתה בריאה ונוכחת.
אבל מי ידע?

היום, ערב לפני פסח, אני עוצמת לרגע עיניים ונזכרת בשולחן הגדול מעץ שאמא ערכה כל שנה בבית. על מפת החג הלבנה, סידרה את כלי החרסינה הבהירים, את המפיות המנוקדות בטיפות של זהב ובמרכז השולחן ניצב בגאווה אגרטל שקוף ופרחי הסחלב הלבן שאהבה כל כך בצבצו מתוכו זקופים בגאון על זכותם להיות חלק מהחוויה.

אמא ואני ברגעים יפים באי שגרתי בו, אנגווילה, 2007

הכל אצל אמא היה מתוקתק. המפה תאמה לכריות הכיסאות, כלי ההגשה של האוכל היו אחידים בצבעיהם והאוכל שהכינה היה תמיד משובח, מגוון ומילא את הבית בריחות שמילאו את הלב בהתרגשות לא שיגרתית.

הצחוק שלה במהלך הארוחה מילא את כולם במצב רוח. פתאום אף אחד לא זכר אם מישהו היה מרוגז על מישהו, אם מישהו פחות התחבר למישהו אחר והיתה בבית הרמוניה משפחתית כמו שרק אמא שלי ידעה ליצור.

השנה, זו השנה השניה שאמא איננה. והיא חסרה. חסרה לי מאוד.
לכל אלה שמתלוננים על החג, על הטרחה, על הבילוי המשפחתי,

#יש לי בקשה אחת מכם: תהנו מהחג. תיהנו מההורים, מהאחים, האחיות. תיהנו כאילו זו הפעם האחרונה ביחד, כי אף פעם אי אפשר לדעת.

חג שמח לכולם. גם לך אמא.

‫ראיון במעריב – טל נברו מראיינת את טל נברו‬

‫טל נברו‬ — Fri, 16 Mar 2012 17:34:24 +0000

היי טל!

היי

קודם כל ספרי למי שלא מכיר אותך כמוני- מי את: מומחית מדיה חברתית, פיית פייסבוק- כמו שפעם הגדירו אותך, בת ים, אשת עסקים, ילדת פרחים? מהצד נראה שמשלבת את כל ההגדרות האלה גם יחד…

"עזבי אותי מהגדרות, בחייך. טל נברו זו הגדרה מספיק טובה, לא?".

הבנתי שאת במקור מחיפה, זה נכון? ריספקט!

"אני במקור מהקריות ואמא שלי ז"ל גרה הרבה שנים בחיפה".

סיפרו לי שבין תקופת הקריות לשנים האחרונות, חיית הרבה זמן בחו"ל. איפה היית, מה עשית שם ואיך הגעת למה שאת עושה כיום?

"טוב, אנסה לתמצת את הסיפור שלי בכמה מילים- וזה לא הולך להיות פשוט… אחרי כמעט שלוש שנים כקצינה בצבא, עברתי לניו יורק לכמה שנים, לאחר מכן נסעתי לטיול ארוך בהודו- אחריו חזרה לניו יורק, עברתי לאיים הקריביים, אחרי כמה שנים עברנו לפלורידה, שם חייתי עד שאמי חלתה וחזרתי לארץ לפני בערך שנתיים, כשהיא נפטרה.
במהלך שנותיי בחו"ל פיתחתי עסק לשיווק באינטרנט עם האקס שלי, בעיקר על עולם הגלישה (אני גולשת קייט) ועם בואה של המדיה החברתית, התחלתי לתת שירותים בתחום כבר שם. כשחזרתי לארץ, הייתה לי הזכות להקים את המחלקה למדיה חברתית במשרד פרסום מעולה, אדלר חומסקי, וכאשר פרשתי ממנו כעבור שנה, פתחתי את מכללה בתחום המדיה החברתית".

אז נברו, אני מנסה להבין – מה את עושה בימים אלה שם.

"במכללה אני מעבירה קורסים, סדנאות והרצאות בתחום המדיה החברתית וגם נותנת הדרכות פרטיות למנכ"לים, בכירים ובעלי עסקים שרוצים להכיר יותר את התחום ולקדם את העסק שלהם בעולם הדיגיטלי".

מה את בדיוק מלמדת?

"אני מלמדת על פלטפורמות המדיה החברתית כמו ה'פייסבוק', ה'לינקדאין', ה'טוויטר' וה'יוטיוב'- איך משתמשים, מה הם אפיקי השיווק, איך קוראים סטטיסטיקות, איך מנתחים אותן, מה עושה כל פונקציה וכו'. אני לוקחת את הסטודנטים שלי יד ביד, ומנחה אותם כיצד להשתמש בפלטפורמות הללו באופן הכי אפקטיבי עבורם".

תגידי, לדעתך ה"פייסבוק" הוא לא טרנד חולף?

"תשמעי, אני יודעת שיש האומרים שהמדובר הוא במציאות חולפת, וכך גם בנוגע ל'טוויטר' וה'לינקדאין'. האמת היא, שהמדיה החברתית רק בחיתוליה. לדעתי ה'פייסבוק' יהיה כאן לעוד הרבה זמן- אמנם הוא יעבור ווריאציות שונות במהלך הדרך, אבל הכל לכדי התפתחות. במקביל אליהן, מתפתחות עוד ועוד רשתות חברתיות שונות. למעשה, עולם הסייבר כבר מזמן הפך להיות חלק מחיינו וזה לא הולך להיעלם בקרוב".

איך זה קרה לנו?

"דפוסי התנהגות של אנשים השתנו, אופן צריכת אינפורמציה, חדשות, בידור או יצירת קשרים, הכל היום ניתן לעשות בפלטפורמות השונות, במהירות ובנוחות. באינטרנט אין מגבלות כמו זמן, מרחק גאוגרפי או עלויות והוא מאפשר ליצור תקשורת נוחה ובדרך קלה יותר בין אנשים ולהגיע ללקוחות פוטנציאלים בזמן קצר יותר, בכמות ובאיכויות גבוהות יותר. ככל שעובר הזמן מתפתחים יותר ויותר כלים שנותנים למשווק הזדמנויות להיחשף ולהגדיל הכנסות באמצעות האינטרנט."

אם אני רוצה למצוא אותך כדי לקבל איזה שיעור או קורס, כי נראה לי שאני אזדקק לכאלה, איפה אני יכול למצוא אותך?

"פשוט חפשי אותי בפייסבוק Tal Navarro או כנסי לאתר שלי talnavarro.com , שם תוכלי ליצור עמי קשר".

וואו טל, תודה על זמנך!

"לא, תודה לך!".

‫תנו לחיות לחיות – בילי ובובי מחפשים בית חם‬

‫טל נברו‬ — Thu, 15 Mar 2012 08:24:45 +0000

בילי ובובי הקטנים מחכים שיקחו אותם הביתה

בילי ובובי הדובונים המתוקים מחפשים בית חם
בני חודש וחצי. יהיו כנראה בינוניים.
מחכים לכם בכלבייה יחד עם המון כלבים נהדרים אחרים!
04-8222874

מתוקי קטן מחכה לאהבה

בבית ילדותי גדלתי תמיד עם אח לצידי. כלב. ולא אחד. צ'ארלי הפודל גדל במשפחתי 15 שנה ואחריו הגיעו סילבר, לולה וסטיבי, שאמא כל כך אהבה.
היום, כשאני מביטה בין סורגי "תנו לחיות לחיות" בחיפה, בא לי לאמץ את כל הכלבים שיש שם. אבל לצערי איני יכולה.
אבל אני כן יכולה לנסות לעזור. וגם אתם יכולים.
לחיצה שלכם על "שיתוף" יכולה להביא בית חם למתוקים שמאחורי הסורגים.
ומי שרוצה חבר נאמן לחיים, שיתקשר 04-8222874
והנה סרטון שממחיש קצת יותר את האהבה שהם זקוקים לה…

Click here to view the embedded video.

‫אורלי, גיא ואני. כולנו בעמ‬

‫טל נברו‬ — Wed, 14 Mar 2012 14:48:56 +0000

כבר מזה זמן מה שאני רואה את גיא מרוז מדי פעם בסופרמרקט ליד הבית שלי, נועל את נעלי הספורט שלו, עם שקיות המצרכים בידיו, מחפש משהו לא ברור בין שורות מצרכי החלב למדפי הרטבים.
ותמיד עברה בי המחשבה שאולי שווה לי לפנות אליו, לומר לו כמה אני מחבבת את התכנית שלו ושל אורלי, שבה אני צופה מדי פעם באינטרנט (והרי טלוויזיה אין לי) וללכת לדרכי בחיוך. בדרך כלל אין לי אלוהים ואני פשוט עושה זאת, אבל לראות אותו עם השקיות ביד, מוכן כבר לצעוד הביתה מהיום הארוך, העדפתי שלא להטריד סתם כך.
יום אחד, חשבתי לעצמי. יום אחד אני אשתף אותו כבר במחשבתי.

ואז, בעקבות הכתבה עלי בליידי גלובס, התקשרו אלי מההפקה של אורלי וגיא בעמ והזמינו אותי להתראיין אצלם.
החוויה הכיפית לא אחרה להגיע

והיותר כיף היה – שהחלטנו שאבוא לשוחח על הנושא הכי בוער שקרה יום לפני – השקת דף הפייסבוק לקידום השלום של הנשיא פרס לעיני כל העולם.

Click here to view the embedded video.

קטע מתוך תכנית הבוקר של אורלי וגיא בעמ

היתה חוויה יוצאת דופן.

ותודה לזוג המקסים על הכנסת האורחים שקיבלתי בתכנית שלהם אורלי וילנאי, גיא מרוז – אתם מקסימים!

מנהלים דו שיח והופ - לפרסומות...

עם המאפרת המוכשרת של אורלי וגיא

הם רואים אותי רואה אתכם רואים אותי מאחורי הקלעים של התכנית אורלי וגיא בעמ

נחשו של מי התכנית...?

המממ.. מתי כבר יגמרו הפרסומות ונחזור לשיחה איתי?

אורלי וגיא מבסוטים על פרס מככב בקליפ לשלום

מעניין מה אמא היתה אומרת עכשיו אם היא היתה רואה אותי...

‫אביב גפן מופיע בסלון. הזיה או חלום?‬

‫טל נברו‬ — Tue, 13 Mar 2012 23:25:09 +0000

יש לי כמה חברי ילדות, שלא משנה מה עברתי בחיים שלי – הם מלווים אותי ואני מלווה אותם בכל מיני שלבים בדרך.

לפני שבוע הוזמנתי לנקודת ציון מרגשת, שזה התאספו רוב חברי הילדות במקום אחד, בדירה של ידיד שלי מור אלנקווה ואשתו צוף, להופעה של אביב גפן בסלון שלהם.

מנדנדים רגליים לצלילי שירי הילדות שלנו

איך אביב גפן הגיע לסלון של מור?

מכבי הום-טור יצרו תחרות שבה אתה מעלה תמונת ילדות שלך לצד תמונה משוחזרת. אביב גפן בחר מתוך אלפי אנשים ותמונות, שישה זוכים אשר הגיע להופעה אצלם בסלון.
אחד מהם היה מור.

מור, צלם מוכשר ובן אדם סופר יצירתי (תוכלו לראות את העבודות שלו כאן: http://www.mor-wedding.com/ ) שלח תמונה ישנה מאד ויחד איתה תמונה משוחזרת שלו לצד אביו, אז והיום. את כל הפרטים תוכלו לראות בסרטון כאן למטה:

Click here to view the embedded video.

אביב מרגש אותנו

פתאם היה פחות קר, פחות חורפי. אביב הגיע.

מתרגשים לקראת ההופעה... מור וידידה

‫טיימליין – זה כל הקסם‬

‫טל נברו‬ — Mon, 12 Mar 2012 23:52:10 +0000

כנראה בהשראת פורים, בו אנו מחליפים תחפושת ומשנים תדמית, פייסבוק החליטה לסדר תחפושת חדשה לכל הדפים העסקיים שלה (אלה שעושים להם "לייק") כמו הדף שלי:

https://www.facebook.com/TalNavarro2

מעצם היותי מדריכה בנושא (גם באופן אישי וגם בקורסים שאני מעבירה) ריכזתי בשבילכם כמה מהשינויים שקורים בדפי הלייק בפייסבוק (רשמית יושקו ב-30 למרץ):
1) דף הפייסבוק יהפוך לטיימליין (סוג של ציר זמן במקום "קיר" אליו היינו רגילים). מה שזה אומר שבמקום טאבים שיופיעו מתחת לתמונת פרופיל הראשית – הטאבים יופיעו מתחת לתמונת ה"קאבר" הגדולה ואפשר גם לשנות את התמונה המייצגת שלהם (תראו אצלי בדף)
2) הגולשים יוכלו לשלוח הודעה ישירה לדף העסק והדף יוכל לשלוח הודעה לגולשים (מה שלא היה אפשרי עד היום)
3) כמה פיצ'רים חדשים שיאפשר הטיימליין בדף:
* Pinned post – משמעותו – פוסט (סטטוס) שהדף יעלה יוכל להישאר בחלק העליון של הטיימליין (למשך עד 7 ימים)
* כוכב (Starred) – אפשרות לפרוש תמונה על רוחב הטיימליין כולו.
* allowed- פוסטים שאנו רוצים להשאיר בטיימליין
* Milestone – אפשר לציין אירועים חשובים שקרו למותג/לעסק במהלך הזמן
* שינוי תאריך – אפשר לשנות תאריכים של פוסטים שהדף מעלה.

פרטים נוספים על הטיימליין החדש של פייסבוק לחץ כאן

4) לעוקבים של הדף תהיה אפשרות לראות פעילות של חברים שלהם בדף עצמו
5) למנהלי הדף תהיינה הרשאות שונות אחד מהשני (עד היום כל מנהלי הדף היו להם אותן הרשאות)
הגדלים בטיימליין:
תמונת "קאבר": רוחב 851 גובה 315
תמונת הפרופיל הקטנה (Tumbnail): 32X32
תמונת הפרופיל היא 180X180 מקסימום כאשר האידיאלי הוא 135X135

תמונת הטאבים הנה 111*75
#השינויים בפייסבוק הם עניין שיגרתי ובטח יצוצו עוד בהמשך.. בינתיים – בהצלחה לכל מי שיש לו דף לייק ולמי שעוקב אחרי דף לייק – היכונו לשינויים נוספים
פייסבוק לא נחים לרגע

‫לא כל יום פורים. האמנם?‬

‫טל נברו‬ — Sun, 11 Mar 2012 20:14:14 +0000

יש ביננו אנשים שחיים את פורים כל השנה. כל יום כשהם קמים בבוקר, הם עוטים עליהם את התחפושת, חובשים מסיכה ויוצאים לעוד יום חדש.
אנשים שבשבילם מסיכות זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם. שהם לא מחכים לפורים כדי לעטות עליהם תחפושת ולהיות מישהו אחר.

ולהרבה מאיתנו יש את הרגעים בהם הוא רוצה להיות קצת מישהו אחר. קצת מישהו יותר יפה, קצת מישהו יותר רזה, קצת מישהו מיותר מצליח. קצת מישהו אחר.
אז אולי, דווקא היום, כשכולם עוטים עליהם מסיכות – זה הזמן דווקא להסיר את המסיכות.
כי בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר בכך שאנחנו מקבלים את עצמינו.
תחשבו על החסרונות שלכם – כיצד אתם יכולים דווקא למנף אותם לטובתכם. להבין, שיש חסרונות הרבה יותר גדולים ואם תמנו את היתרונות שלכם – תראו שיש לכם הרבה יותר משחשבתם.
ואולי דווקא בפורים הזה, נסיר את כל העטיפות מעלינו ונקבל אחד את השני – ללא כל מסיכה.
כי בסופו של דבר – יש לנו רק את עצמינו. וכל המוסיף – גורע )
פורים שמח לכולם!

לפוסט המלא "לא כל יום פורים. האמנם?" בפייסבוק לחץ על התמונה